Ella Bashan
Posted on מאי 17, 2016 by admin on ללא קטגוריה

תרגום: התחנה הראשונה של סדרה בדרך לחו”ל

מאז מהפכת הטלוויזיה של תחילת המאה ה-21, ישראל הפכה למעצמה של תוכן טלוויזיוני, עם סיכוי טוב להפוך לשחקן בסדר גודל דומה בתחום הקולנוע.

תהליך המכירה מאופיין בכמה שלבים, את התוצאה בשנים האחרונות, הביקוש לתוכן טלוויזיוני איכותי עלה מאוד בכל העולם. עם העלייה במספר ערוצי ההפצה וחברות ההפקה, וכניסתם לשוק של ענקים חדשים, כמו נטפליקס ואמאזון, נוצרו בקרב גופי הפקה והפצה ביקושים קשיחים מאוד לתוכן.

את התוצאה של השוק הגלובלי מרגישים יוצרי תוכן בכל העולם: יותר ויותר סדרות, שעשועונים, סדרות ריאליטי ופורמטים נמכרים לגופים ברחבי העולם. הרוכשים העיקריים נמצאים כרגיל בארצות הברית, אבל גם באירופה, בדרום אמריקה ואסיה מצויות חברות הפקה והפצה שחולשות על שווקים מרובים, ורוכשות תכנים לשכפול והפקה מקומית, שעושים את דרכם לעיניהם של צופי טלוויזיה (ואינטרנט) בכל רחבי העולם.

בהתאם לכך, סדרות רבות נדרשות לעבור תרגום ולוקאליזציה בדרך לרוכש התוכן, שמתכוון להפיק אותן בשווקים חדשים. משרדי תרגום ולוקאליזציה מזהים עלייה חסרת תקדים בביקוש לשירותים שלהן מצד גופי תוכן ומדיה. יש תקופות, בעיקר לפני פסטיבלים משמעותיים או בסוף שנה, שבהן משרדים המתמחים במדיה (כמו שלנו) מתרגמים עשרות סדרות במקביל.

רבים מדמיינים בשלב הזה שמדובר בעוד שירות לתרגום כתוביות, שנפוץ באופן יחסי מזה שנים רבות, ומבוצע לא פעם בידיים שאינן מקצועיות במיוחד. כולנו מכירים את השגיאות המשעשעות של מתרגמי כתוביות חובבנים, שניכרות במיוחד בסדרות שהם מורידים מהרשת, אבל גם בתוכן שהם צורכים בטלוויזיה ובקולנוע.

שירותי התרגום החדשים שנוגעים לנדידת התוכן הם אחרים לגמרי. חברות הפקה ומדיה צריכות לתרגם הרבה יותר מכתוביות. בין היתר, נדרש תרגום של סינופסיס (הן של סדרות שלמות והן של פרקים ספציפיים), תסריטים, תיאורי דמויות, קורות חיים של יוצרים, תסריטאים, במאים ומפיקים, כתבות ומאמרי ביקורת מהעיתונות ומהאינטרנט ומסמכי הפקה שונים ומגוונים. הסעיף האחרון כולל מסמכים משפטיים שונים כמו חוזי טלנטים, שחקני משנה וניצבים, תקנונים של תוכניות ריאליטי ושעשועונים, חוזי סודיות עם משתתפי התוכניות האלה, הסברי פורמטים, מסמכי תקציב, Production Bibles, מפרטי תכנון של אולפנים, מסמכים כמו “דבר הבמאי”, “דבר המפיק” ועוד.

במקביל, חברות הפקה מתלבטות לא פעם איזה רמה של תרגום יש לבצע: האם מדובר בתרגום פשוט, בלוקליזציה שטחית שמבצעת המרה של שמות, מקומות, מטבעות וכו’, או בלוקליזציה עמוקה, שמשנה גם דיאלוגים, הקשרים תרבותיים והיסטוריים ועוד.

התשובות לכך משתנות, והן נגזרות בדרך כלל מהצרכים הספציפיים של הגוף שרוכש את התוכן. כדאי לחברות ההפקה, ליוצרים, למפיצים או לכל מי שמזמין שירותי תרגום, לזכור שגם בצד הרוכש יש מערכת משומנת שתפקידה להתאים את החומר לקהל היעד. לכן, בסופו של דבר, לוקליזציה עמוקה לא נדרשת באמת, וחשוב יותר להעביר את “רוח” היוצרים.

כאמור, היקף התרגומים בתחום הוא עצום, ועשויות להתעורר אינספור שאלות הנוגעות למה בדיוק הצד השני רוצה. כדאי, לפיכך, להתייעץ הן עם הרוכש והן עם חברות תרגום בעלות ניסיון עמוק בתחום. כך, תוודאו שהרוכש נותר מרוצה מצד אחד, אבל גם לא תשקיעו הרבה מעבר לצורך בשירותי התרגום והלוקליזציה של התוכן הטלוויזיוני שלכם.

כתיבת תגובה